פסק-דין בתיק ת"א 15389-09-09

התובעת הינה סופרת המחברת סיפורים המיועדים לילדים בגיל הרך, הנתבע היה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, מוציא לאור אשר פרסם חלק מספריה של התובעת.

על פי כתב התביעה נתברר לתובעת כי הנתבע הוציא לאור סיפור מפרי עטה, ללא רשותה, וללא שהודפס שמה כמחברת של הסיפור.  התובעת טענה אף כי הנתבע נהג להפיץ את הסיפור בקרב חנויות, ללא הדפסת שמה של התובעת, וללא קבלת היתר ממנה.

התובעת טענה כי בגין הפרת זכויות היוצרים שלה יש לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בסך 20,000 ש"ח.

הנתבע טען, בין יתר טענותיו, כי השמטת שמה של התובעת אירעה במהדורה אחת ויחידה, וזאת בשל טעות מצערת. לטענת הנתבע מייד כשהפנתה התובעת את תשומת ליבו לכך, הוא הוסיף על גבי כל העותקים שבידיו, באמצעות חותמת, את שמה של התובעת כמחברת.

הצדדים קבלו הצעתי על פיה יינתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על הנתבע, אשר טוען כי כבר איננו עוסק בהוצאה לאור כלל וכלל, לפרסם יצירות של התובעת ללא קבלת רשותה בכתב, וכן כי יפרסם התנצלות בעיתון, בנוסח שיוסכם בין הצדדים, וכי עניין הפיצוי הכספי יוכרע על ידי, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט לאחר שאשמע טיעון קצר.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעניין זה, נראה לי כי יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בגין הפרת זכויותיה סך של 5,000 ש"ח בלבד.

בנסיבות העניין, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום,  ד'  אדר תשע"ב, 27 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: